כמו בהרבה משפחות שבהן יש ילדים אוטיסטים, גם במשפחה שלי פעולות שגרתיות ופשוטות לכאורה עלולות להפוך למסובכות ומאתגרות. בשבילנו טיולים בטבע הם עניין מורכב. אנחנו אוהבים לטייל, אבל האוטיסט שלנו סובל מיציאה לטבע. זאת לא הצגה או פינוק – להיות בסביבה של טבע פתוח הוא באמת מצב בלתי נסבל בשבילו. מאז שהיה תינוק הוא היה משתולל ובוכה ברגע שיצאנו מהאוטו והתחלנו לצעוד בשבילי הארץ. חשבנו שכדרכם של תינוקות משהו מציק לו, אבל התופעה לא עברה עם השנים, וכשגדל הבנו שהרבה אויר פתוח, צמחייה וחרקים מפריעים מאוד לילד הרגיש שלנו.

אז מה, מוותרים על טיולים? יוצאים לטבע בלעדיו? כל משפחה מפתחת לעצמה טכניקות התמודדות עם מצבים כאלה. אפשר לוותר מראש על דברים שקשים מדי לילד, או לא לוותר ולהשלים עם העובדה שיהיה קשה. אך הרצוי ביותר הוא למצוא דרך שתעזור לילד להתמודד, וכך לתת לו הזדמנות להתגבר על הקושי שלו.

מה יעזור לך?

כל הורה אוסף לעצמו במהלך הדרך כלים יעילים שעוזרים לילד הפרטי שלו להתמודד עם קשיים. אבל למעשה, הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים ללמד את ילדינו זו היכולת למצוא בשביל עצמם אלטרנטיבות ופתרונות שיעזרו להם להתגבר. לתת להם להוביל בנבכי האוטיזם, מתוך ההנחה שהם מבינים את עצמם יותר טוב מכל אחד אחר, וזה כולל גם אותנו, ההורים שלהם.

לכן, בשבת האחרונה, כשהחלטנו לנסוע לטיול כלניות בדרום והטורים בבית התחילו לעלות, נכנסתי לחדרו של בני ושאלתי אותו "מה יעזור לך להרגיש יותר טוב בטיול?" זאת הייתה שאלה ממקום נקי לחלוטין, בלי לדעת או לכוון לתשובה מסוימת. "אם הטיול יהפוך לעולם במיינקראפט זה יעזור לי!" הוא ענה.

למי שלא בקיא, מיינקראפט הוא משחק מחשב שבו אפשר ליצור מציאות כיד הדימיון של האדם המשחק. בעולם של מיינקראפט יש הכל: אנשים וחיות, ימים ויבשות, אגמים ונהרות, בתים ומערות, ובעצם אין דבר שאין שם, כי במשחק הזה אפשר לבנות כל מה שרוצים… ומה יכול להיות יותר טוב מזה לאוטיסטים? לשלוט לגמרי על העולם הוירטואלי ולתכנן אותו לפי הצרכים הפרטיים שלהם – פתרון מופלא לילדים שהעולם האמיתי הוא לפעמים מקום מאוד לא נעים בשבילם.

אבל איך אפשר לחבר את מיינקראפט לטיול בטבע? איך משלבים בין הרצון של הילד למציאות בשטח? הטריק הוא לעשות אינטגרציה בין הרצוי למצוי. במקרה שלנו, לקח איתו בני לטיול כלי עבודה, כאלה שיש במשחק המחשב, ואת ההליכה בשבילי הדרום הוא העביר בבניית עולם משלו. העצים, האבנים, השביל, אפילו הכלניות היפיפיות הפכו לחלק מהעולם של מיינקראפט, וכך כולנו הצלחנו ליהנות בטיול. למתבונן מהצד זה אולי נראה קצת מוזר, ובאמת, אוטיזם מתפרש לפעמים כמוזרות חברתית, וכאן, הטריק הוא לקבל את זה…

אני מזמינה אתכם לשתף בהתמודדויות משלכם ולספר על פתרונות יצירתיים שאתם וילדיכם מצאתם.