פורסם בתאריך 5 בספטמבר , 2015 תגיות: , , ,

אחי

ילדה שואלת משהו את אחיה אך הוא לא עונה וממשיך בעיסוקיו.

הילדה חוזרת שוב על השאלה אך אחיה עדיין לא עונה.

ילדה: "למה אתה לא מקשיב לי?"

ילד: "אני כן מקשיב לך".

ילדה: "לא. אתה צריך להסתכל עלי!"

הילד מתקרב אל אחותו עד שפניהם כמעט נוגעות ומסתכל עליה.

ילדה: "לא, זה קרוב מדי. תתרחק קצת".

ילד, מתרחק קצת: "עכשיו זה בסדר?"

ילדה: "כן. ככה זה בסדר. רציתי לשאול אותך במה אתה משחק"…

(דיאלוג אמיתי שהתקיים בין ילד אוטיסט לבין אחותו)

 

להיות אח או אחות של ילד אוטיסט זהו תפקיד מחייב. רבות דובר ונכתב על תחושת האחריות שרובצת על כתפי האחים, ועל הציפיות שיש להורים מילדיהם ה"רגילים" שיבינו, יתחשבו, יוותרו, יעזרו… אבל אני רוצה לדבר דווקא על תפקיד אחר: עבור הילד האוטיסט, אחיו או אחיותיו הם הייצוג הכי קרוב וזמין של החברה ה"רגילה". הורים רבים רואים את השילוב בחברה הנורמטיבית כיעד נכסף עבור ילדם, ושוכחים שהוא משולב ללא הפסקה בין אחיו בבית. הם אלה שהכי קרובים אליו, רגילים להתנהגויות המיוחדות שלו ומקבלים אותו בטבעיות הגדולה ביותר. הם גם אלה שעושים לו חיים קשים ולא מוותרים על קשר ותקשורת איתו. בין ילדים שגדלים יחד באותה משפחה מתקיימת מערכת יחסים שאינה לוקחת בחשבון אבחונים, הגדרות או תוויות. יש ביניהם את מה שיש בין כל אחים בכל משפחה: אהבה.

לעיתים אנחנו ההורים מתערבים בסיטואציות שקורות בין ילדינו בגלל תחושה חזקה של חוסר איזון בין הילד המיוחד לבין אחיו ה"רגילים". ההתערבות הזאת באה ממקום של הגנה, של דאגה, של התגייסות לעזרה, אך פעמים רבות היא משבשת את מערכת היחסים הטבעית שאמורה להיווצר ביניהם. מילים כמו "קשה לו, עזבי אותו, תוותר לו, הוא לא יכול" יוצאות לנו ההורים מהפה בכזאת טבעיות, כי תפקידנו להגן ולשמור על ילדינו. וזה נכון, לילד האוטיסט שלנו באמת יותר קשה בעולם מאשר לאחיו ה"רגילים", אבל דווקא האחים הם אלה שיכולים ללמד אותו מהי תקשורת נורמטיבית יותר מכל קלינאית תקשורת, גננת שילוב, או ילדים בכיתה רגילה.

אם אנחנו ההורים לא נמהר לסדר את הסיטואציה, ולבקש מהאח לוותר לאחיו בעל הצרכים המיוחדים או מהאחות להבין שקשה לו – ניתן מתנה גדולה מאוד גם לילד המיוחד שלנו וגם לשאר ילדינו. נעניק להם את האפשרות ליצור ביניהם מערכת יחסים מיוחדת שתלווה אותם לכל אורך חייהם.

מוקדש באהבה לבתי

אין תגובות בינתיים.

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *