לאחר האבחון, כאשר ניתנת ההגדרה "אוטיזם" שחור על גבי לבן, נדמה שאין הורה שלא שואל את עצמו את השאלות הבאות: מה זה אומר? מה אפשר לעשות בקשר לזה? ו-האם זה יכול לעבור? גם בחלוף הזמן והשנים, כאשר אנחנו כבר הורים מקצוענים שמבינים באוטיזם, עדיין נשארת בתוך כל אחד מאיתנו תקווה נסתרת, חלום, פנטזיה, שאולי זה יעבור בעתיד. שימציאו משהו ...

בתקופה שלקראת פסח, הרבה הורים שילדיהם עומדים לעלות לכיתה א' מוצאים את עצמם בהתלבטות. בעצם המחשבות על בית-הספר מתחילות כבר בתחילת גן חובה ואפילו לפני כן, כי אנחנו, ההורים לילדים עם הפרעת תקשורת, רגילים לליווי יומיומי של חרדות ודאגות בנוגע לעתיד הילד שלנו. היום, בישראל של שנת 2015, ההורים הם בעלי זכות ההחלטה איזו מסגרת חינוכית ...

איך לקרוא לזה כשאנחנו מספרים למשפחה שלנו, לחברים שלנו, לילדים האחרים שלנו? באיזו מילה להשתמש כשאנחנו עונים לשכנה ששואלת "למה לא רשמתם אותו לגן שקרוב לבית?..." או לאנשים שנועצים בנו מבטים כשהילד משתולל? ובעצם, איך אנחנו מכנים את זה כשאנחנו מדברים על זה בינינו לבין עצמינו? הילד PDD והוא הולך לגן תקשורת, או שיש לו הפרעת תקשורת ...

בעקבות ספרו הנפלא של מארק האדון, הנושא את אותו שם, העלה תאטרון בית לסין הצגה בכיכובו של נדב נייטס שמשחק את כריסטופר - נער אוטיסט בן 15 שיוצא אל העולם הגדול והמאתגר כדי לנסות ולפתור תעלומת רצח של כלב. חוץ מהמשחק המשובח, התפאורה היפיפיה והסיפור המרגש, אי אפשר היה להתעלם מההישג של הבמאי והשחקנים, שהצליחו להעביר חלק לא מבוטל מהמהות ...